הילדים הרגישים – להבין אותם ולעזור להם לפרוח
יש ילדים שהעולם גדול עליהם קצת יותר. שהם מרגישים הכול חזק – שמחה, עצב, רעב, עייפות. שהם זקוקים ליד מלטפת, לקול מוכר, לביטחון עוטף. הם לא "מפונקים", לא "קשים", ולא "מנצלים אתכם". הם פשוט רגישים.
הרגישות שלהם היא מתנה – גם אם לפעמים היא מאתגרת
ילדים רגישים רואים את העולם דרך לב פתוח. הם קולטים כל ניואנס, מרגישים רגשות של אחרים, ונזקקים לזמן כדי לעבד חוויות. הם עשויים להתקשות להירדם לבד, להתעורר בלילה ולחפש אתכם, להיבהל מרעשים פתאומיים או להתעייף מגירויים רבים.
אבל יחד עם זאת, הם מביאים איתם רוך עמוק, חוכמה שקטה, ויכולת מופלאה לאהוב ולהתרגש מדברים קטנים.
אתם לא טועים, וזה לא "באשמתכם"
אם הילד/ה שלכם דורש יותר ידיים, יותר קרבה, יותר סבלנות – זה לא כי אתם "מרגילים אותו/ה". זה פשוט הצורך האמיתי שלו/ה. הרגישות שלו/ה היא חלק ממנו, וזה שהוא מבקש חום וביטחון זה לא סימן לחולשה – אלא סימן לכך שהוא סומך עליכם.
וזה בסדר אם זה מתיש. אם אתם מרגישים שאין לכם רגע לעצמכם, אם השינה שלכם מקוטעת, אם אתם רוצים לפעמים פשוט שיירדם בקלות או יישאר רגע לבד בלי לבכות. ההורות לילד רגיש היא אינטנסיבית, ואין בכך שום דבר שצריך להתבייש בו.
איך אפשר להקל – עבורו ועבורכם?
הדבר הכי משמעותי שאפשר לעשות הוא להיות שם עבורו, אבל גם עבור עצמכם.
✔ לנרמל את הצורך שלו בקרבה – זה שלב, וזה טבעי. ככל שהוא ירגיש בטוח יותר, כך בעתיד הוא יוכל להיפרד בקלות רבה יותר.
✔ למצוא רגעים של מילוי גם עבורכם – מנוחה, עזרה, או אפילו חמש דקות של שקט עם קפה חם. אתם נותנים כל כך הרבה – מגיע לכם גם לקבל.
✔ לזכור שהרגישות הזו היא כוח – יום אחד היא תהפוך לאמפתיה, ליצירתיות, ליכולת עמוקה לראות אנשים באמת.
הילד שלך לא צריך "להתקשות פחות" – הוא צריך עולם שמבין אותו יותר. ואתם, כבר עכשיו, מעניקים לו את המתנה הזו.
